תודה, הטופס נשלח בהצלחה
ניצור עמך קשר בהקדם..
״לילדיי, שלמענם ולמען בני דורם, אנחנו מחויבים לעשות הכול כדי לבנות פה חברת מופת שבקרבה ירצו לחיות ובה יהיו גאים״.
״היעד הוא שינוי ואני מאמין בכל ליבי שניתן לעשותו״.
יוסי בכר 1955-2020
מלגת-עמית ע״ש יוסי בכר להובלת שינוי מערכתי בחברה הישראלית במסגרת ג׳וינט-אלכא, נוסדה על ידי ג'וינט-אלכא, משפחת בכר ושותפים פילנתרופים מהארץ ומהעולם, ברוח מורשתו של ד"ר יוסי בכר ז"ל. היוזמה רותמת את הניסיון, את הידע ואת היכולות של המנהיגות הבכירה בישראל, לטובת קידום השיח ויחסי הגומלין בין המערכת הציבורית והמערכת החברתית, בדגש בדגש על דיאלוג ויוזמה שיתרמו לשיפור חייהן של אוכלוסיות מוחלשות.
מטרת המלגה היא לאפשר ולעודד הובלת שינוי מערכתי בחברה אשר יקדם את איכות החיים של כלל האוכלוסיות בישראל. ד"ר יוסי בכר פעל בכל מרצו לרתימת המנהיגות העסקית והציבורית לקידום שיח משותף עם המערכת החברתית וליצירת מנועים לשינויי מדיניות. הוא האמין כי רק שילוב כוחות בין המגזרים (הציבורי, החברתי והעסקי) יוביל להישגים ולהצלחות בהתמודדות עם הבעיות החברתיות המורכבות בישראל.
מלגת העמית תוענק מדי שנה לדמות בכירה, מצטיינת ויוצאת דופן, שהובילה בהצלחה שינויים רחבי היקף ורבי השפעה במגזר הציבורי, החברתי ו/או העסקי. המלגה תאפשר לנשים ולגברים בעלי חזון לשינוי חברתי להגשימו ולחולל שינוי אמיתי ומהותי בחברה הישראלית.
ג׳וינט-אלכא
-
ג׳וינט-אלכא מחזקת את יכולתן של המערכות הציבוריות לספק שירותים איכותיים לתושבי מדינת ישראל
-
ג׳וינט-אלכא מובילה צוותי משימה רב-משרדיים ורב-מגזריים
-
ג׳וינט-אלכא פורמת את מורכבויות המערכות הציבוריות ותופרת מחדש תהליכים לפתרון אתגרים
ג׳וינט-אלכא פועלת לחיזוק יכולתן של המערכות הציבוריות לספק שירותים חברתיים לתושבי מדינת ישראל ביעילות ובמועילות.
- Better systems
- Better services
- Better lives
ג׳וינט-אלכא מהווה תשתית מיטבית עבור מלגאי.ות-עמית בכר.
ד״ר יוסי בכר 1955-2020
״היעד הוא שינוי ואני מאמין בכל ליבי .שניתן לעשותו״
הקריירה של ד"ר יוסי בכר התאפיינה בעשייה מגוונת ורחבה וכללה תפקידים בכירים בתחום העסקי ובתחום הציבורי. בכל תחומי פעילותו הוא הנחיל חתירה למצוינות ולהשגת יעדים לצד לקיחת אחריות, חוכמה, חמלה, מחויבות ואכפתיות.
במהלך תקופת כהונתו של ד"ר יוסי בכר כיו"ר הוועדה המייעצת של ג'וינט-אלכא (2014–2020) הוא הוביל תהליך שתוצאותיו התבטאו בשינוי ייעודה של ג׳וינט-אלכא מפיתוח מנהיגות כמטרה לפיתוח מנהיגות כאמצעי ליצירת שינוי מערכתי.
ד"ר יוסי בכר נפטר בדצמבר 2020 בגיל 65, לאחר התמודדות ארוכת שנים עם מחלת הסרטן.
הוא הותיר אחריו את אשתו אורית, ארבעה ילדים ונכדים.
מרכיבי המלגה
רשת שותפים פילנטרופיים
ועדת ההיגוי
ליווי בכיר ע"י מנכ"ל ג'וינט-אלכא
רישות חו״ל
משפחת בכר
מלגאי
צוות מקצועי מלווה(אלכא)
מעטפת תשתיות מקצועיות ופיזיות של ג'וינט-אלכא
מועדון "האוטובוס של יוסי"
מלגת קיום 100K דולר
עוזרי מחקר
רשתות הג'וינט
ועדת ההיגוי
-
בחירת מלגאי.ת-עמית בכר
-
ליווי וסיוע למלגאי.ת-עמית בכר בכתיבת תוכנית עבודה שנתית, בהגדרת תוצרים וביישום
-
פיקוח ובקרה על השגת התוצרים הנדרשים
-
גיוס ורתימת שותפים ושותפות
-
לוועדה יתווסף פורום ליווי מקצועי בכיר בהתאם למלגאי.ת הנבחר.ת
אורית בכר
נשיאת כבוד של ועדת ההיגוי
חברי ועדת ההיגוי
רני דודאי
רני דודאי הצטרף לג'וינט ישראל ב-2011 כראש תחום חברה אזרחית וכמנהל המרכז למנהיגות מתנדבת. ב-2014 החל לכהן כמנכ"ל ג'וינט-אלכא. במסגרת תפקידו הוביל שינוי משמעותי בתפיסת העבודה של אלכא – ממרכז להכשרות, ניהול ומנהיגות לשותפות עם ממשלת ישראל בכל הנוגע לקידום יעילות ומועילות של המערכות הציבוריות בישראל.
רני מוסמך במנהל עסקים עם התמחות בניהול אסטרטגי של משאבי אנוש מאוניברסיטת חיפה, מוסמך בעבודה סוציאלית עם התמחות קלינית מאוניברסיטת בר אילן, ובוגר תואר ראשון לעבודה סוציאלית מאוניברסיטת תל אביב. הוא בוגר כמה תוכניות למנהיגות למנהלים בכירים במסגרת Harvard Business School.
יותר מעשור שימש כמנכ"ל קבוצת "גבים" שעוסקת בייעוץ, הדרכה וליווי מנהלים בתחומים של גישור, בניית הסכמות וניהול מו"מ. הוא נמנה עם היזמים והמייסדים של עמותת "קד"מ ילדים ונוער בישראל" העוסקת בקידום תחום הצדק המאחה, וכיום הוא משמש כחבר דירקטוריון במרכז האקדמי רופין.
באפריל 2021 מונה לתפקיד מנכ"ל ג'וינט-תבת.
רני דודאי
יו״ר הוועדה
אוֹרי גיל
אורי הצטרף לג'וינט ב-2013 ומילא תפקידים שונים בארגון. בשנים 2018 -2020 כיהן כמשנה למנכ"ל ג'וינט-אלכא וכראש תחום שיתופיות בין מגזרית.
במסגרת תפקיד זה יזם והוביל שותפויות מגוונות עם הממשל והחברה האזרחית לחיזוק יכולות עבודה משותפת, קידום רשתות של סוכני שינוי, הובלת מהלכי חדשנות בשדה הציבורי, ועוד. באפריל 2021 מונה למנכ"ל ג'וינט-אלכא.
לפני הצטרפותו לג'וינט-אלכא, שימש אורי כיועץ אסטרטגי בקבוצת BDO ועבד עם מגוון חברות בשוק הפרטי והציבורי. אורי בעל תואר MBA של תוכנית המצטיינים באוניברסיטת בן גוריון, ותואר בוגר בפילוסופיה מהאוניברסיטה העברית (שניהם בהצטיינות). הוא שירת בחיל האוויר כטייס קרב ומשמש כמדריך טיסה במילואים.
אוֹרי גיל
מנכ״ל ג'וינט-אלכא
דנה שניאורסון (בכר)
נציגת משפחת בכר, בתם של יוסי ז"ל ואורית, הבכורה מבין ארבעת ילדיהם, אם לשלושה.
דנה מעצבת שירותים ותהליכים, מומחית בפיתוח ויישום חשיבה עיצובית והובלת תהליכי חשיבה משותפת (co-creation) עבור ארגונים מובילים בשלושת המגזרים (ציבורי, עסקי, חברתי).
בבית משפחת בכר התנהל שיח תמידי על חשיבות מיצוי הפוטנציאל האישי לצד רתימת היכולות האישיות לטובת תרומה משמעותית לחברה. ערכים אלו ליווי את דנה במסלול חייה ועיצבו את השקפתה המקצועית. לדנה היכרות עמוקה עם המגזר הציבורי והחברתי, ניסיון ביצירת שיתופי פעולה חוצי מגזרים וניסיון רב בעבודה משותפת עם ג'וינט-ישראל וג'וינט-אלכא בפרט. כיום היא מובילת תחום חוויית לקוח וחווית משתמש ב- Deloitte Digital. לפני כן היתה מנהלת ביחידת המגזר הציבורי ומובילה של הפעילות במגזר החברתי, EY ישראל
דנה שניאורסון (בכר)
רענן דינור
רענן דינור נולד בירושלים ב-1952. לאחר 13 שנות שירות בצה"ל, הוא כיהן כמנכ"ל טלעד וכמנהל הפיתוח של אדיונטיקס. בסוף שנות השמונים היה ממקימי ״יזמים צעירים״ במכון ון-ליר ו-"תוכנית קרב" להעשרה חינוכית, ובשנות התשעים כיהן כמנכ"ל עיריית ירושלים. ב-2003 החל לכהן בתפקיד מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (תמ״ת), שם הקים את תב״ת (תנופה בתעסוקה) עם ג׳וינט ישראל ואת תוכנית מהל״ב (ויסקונסין).
ב-2006 מונה למנכ"ל משרד ראש הממשלה, וכיהן בתפקיד שלוש שנים תחת ראש הממשלה אהוד אולמרט. כמנכ"ל המשרד, פעל לחיזוק יכולות המטה של משרד רה"מ והיה שותף להקמת המועצה הלאומית לכלכלה, לשילוב המועצה לביטחון לאומי במטה משרד ראש הממשלה, וכן להקמת האגף לתכנון מדיניות, השולחן העגול התלת-מגזרי והרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים.
דינור הניח את היסודות למדריך התכנון הממשלתי וקבע את האופן שבו נדרשים המשרדים לתכנן ולדווח.
לרענן תואר שני במנהל ומדיניות ציבורית, והחל מ-2012 הוא מכהן כיו"ר הוועד המנהל של המרכז האקדמי רופין. כיום הוא מחלק את זמנו בין פעילות במגזר העסקי, בקבוצת תעבורה ובקבוצת פילת (יו״ר) לבין פעילות התנדבותית כיזם חברתי, בקרן וקסנר, במכון מנדל למנהיגות חינוכית, במכון ירושלים למחקרי מדיניות ועוד.
רענן דינור
בנימין (ביני) שלו
ביני שלו הוא מומחה בתחום פיתוח משאבים ופילנתרופיה בישראל, עם זיקה מיוחדת לגליל, והוא מכהן כמנכ"ל ישראל של קרן ראסל ברי משנת 2007.
בין השנים 1991-1997 הוביל את הפיתוח וההקמה של הגן הלאומי ציפורי, ולאחר מכן, בין 1997-2000, עסק בקשרי ישראל והתפוצות, בתחילה כנציג פדרציית הקהילות היהודיות של פאלם ביץ' ופיטסבורג בארה"ב ולאחר מכן כיועץ בכיר לשר התפוצות במשרד ראש הממשלה.
עם סיום תפקידו זה ועד שנת 2004, שימש ביני כמנהל קרן צפת שמטרתה שימור ופיתוח הנכסים התרבותיים של העיר העתיקה צפת. ב-2005 הקים את EPI Consultants – Effective Philanthropy in Israel למתן שירותי תכנון, אסטרטגיה וניהול בתחום הפילנתרופיה בישראל לבעלי הון וקרנות.
ביני בעל תואר ראשון (BA) בפילוסופיה, מישיבה יוניברסיטי, ותואר ראשון (LLB) במשפטים, מאוניברסיטת בר אילן. הוא מתגורר בישוב הקהילתי הושעיה.
בנימין (ביני) שלו
ליאורה פרופר
החל מ 2018 ליאורה מובילה את הפעילות הפילנתרופית של משפחתה – משפחת דן וסוזן פרופר. הפעילות ממוקדת בקידום מוביליות חברתית של ילדים ונוער באמצעות חינוך ובנויה על שותפות מבוססת אמון וארוכת טווח עם ארגונים חברתיים, הפועלים בשדה. במסגרת תפקידה מלווה ליאורה מנכ״לים והנהלות ובין היתר מכהנת כיו״רית של ׳אופנים׳ וחברה בוועד המנהל של ׳ילדים בסיכוי׳ ועמותת ׳תפוח׳.
בנוסף משמשת ליאורה כיו"ר של פורום הצעירים ב-JFN (Jewish Funders Network) ישראל וחברת ועדת ההיגוי של המנהיגות המתנדבת ׳ג׳וינט- אלכא׳.
במקביל לתפקידה כמנהלת הפעילות הפילנתרופית, מכהנת ליאורה כחברת דירקטוריון של חברת ההשקעות המשפחתית. ליאורה הקימה את חברת ההשקעות ב-2009 וניהלה אותה במשך כשמונה שנים.
לפני כן, מילאה ליאורה מספר תפקידי ניהול בכיר בתחומי הפיתוח העסקי והשיווק במגזר העסקי ובתפקידה האחרון שימשה כחברת הנהלה וראש מטה של חברת האחזקות של ביטוח ישיר.
ליאורה היא בעלת תואר ראשון במשפטים ומנהל עסקים ובעלת תואר שני בניהול השינוי
מאוניברסיטת INSEAD בצרפת.
ליאורה פרופר
התוצרים והיעדים לשנת מלגת העמית
- רישות: רשת קשרים תלת־מגזרית התומכת בקידום מהלך השינוי ויצירת שיתופי פעולה עם הגופים הרלוונטיים, כולל משרדי ממשלה, הכנסת, ארגוני מגזר שלישי ועוד. קידום בפועל של שינויי חקיקה נדרשים
- חיבור לאלכא: יצירת תשתית להמשך קידום המהלך במסגרת תחומי הפעילות של אלכא
- הובלת כתיבת תיאוריית השינוי ובכלל זה כתיבת נייר מדיניות המציג את דרך המימוש, לרבות שינויי חקיקה נדרשים
- חתירה ליישומו של נייר המדיניות ולהטמעתו בפועל
- ליווי ארוך טווח ליצירת תשתית להמשך קידום המהלך ובניית מערך לבחינת האפקטיביות של ההמלצות לאחר יישומן
- בניית מרכז ידע להובלת רפורמות
- הובלת צוות סטודנטים וחוקרים
המשאבים העומדים לרשות המלגאי/ת-עמית
- מלגת קיום לבכיר.ה בתקופת המלגה ותקציב ייעודי לייעוץ, למחקר ולפרסומים
- סיוע ברתימת שותפים באמצעות רשתות ג'וינט-אלכא בממשל, בחברה האזרחית ובמנהיגות מהמגזר הפרטי, ובהענקת מעטפת רחבה לקידום העשייה
- מסע חקר בינלאומי במטרה לפתח קשרים בינלאומיים ואקדמיים בתחומי העיסוק של המלגאי.ת ולטובת היכרות עם קהילות יהודיות בעולם
- עוזרי מחקר שילוו את המלגאי.ת במשך תקופת המלגה (סטודנטים מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של ישראל)
- מעטפת תשתיות מקצועיות ומשרדיות של ג'וינט-אלכא
- ליווי אישי על ידי יו"ר וחברי הוועדה המייעצת של אלכא, מנכ"ל ג'וינט-אלכא, יו"ר/מנכ"ל של חברה מובילה במגזר העסקי
- ליווי ותמיכת ״האוטובוס של יוסי״
פרופ' נחמן אש, מלגאי בכר לשנת 2024/25
"מערכת הבריאות בישראל מחוייבת לערכי הצדק, השוויון והעזרה ההדדית, כפי שמוצהר בסעיף הראשון של חוק ביטוח הבריאות הממלכתי. האתגר למימוש ערכים אלו בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של מדינת ישראל מחייב שיתוף פעולה של גורמים שונים מחוץ למערכת הבריאות, כגון הרשויות המקומיות והמגזר השלישי. מלגת בכר מהווה פלטפורמה מצוינת לבחון דרכים חדשות, לצרף שותפים חדשים ולהעמיק את שיתוף הפעולה כדי לצמצם את פערי הבריאות בחברה הישראלית".
פרופ' נחמן אש פעל כל חייו המקצועיים בחיל הרפואה ובמערכת הבריאות הציבורית לאורם של הערכים הללו. במסגרת תפקידו האחרון כמנכ"ל משרד הבריאות הושקו מדדי השיוויון במערכת הבריאות, הוחל בפיתוח פורטל בריאות לרשות המקומית ויצאה לפועל תוכנית "אילנות" לפיתוח מנהיגות רפואית בפריפריה. צעדים אלה מהווים נדבך נוסף בפעילות ממושכת של משרד הבריאות לצמצום פערי בריאות. הגופים השונים של הג'וינט, ובכלל זה ג'וינט-אלכא, שותפים לעשייה הזו בשורה רחבה של פרויקטים.
כהמשך לדרכו במערכת הבריאות הציבורית, נבחר פרופ' אש להיות מלגאי-עמית במלגת בכר. פרופ' אש הציג לועדת ההיגוי של המלגה את תפיסתו לחיזוק רפואת הקהילה בפריפריה, תוך הגברת המעורבות של האשכולות האזוריים והרשויות המקומיות בקידום בריאותם של התושבים, והרחבת שיתוף הפעולה של קופות החולים עם הרשויות המקומיות. בשנת המלגה יפעל פרופ' אש לקידום תפיסה זו מול הגורמים השונים בסיוע של ג'וינט-אלכא.
נושא המלגה - חיזוק רפואת הקהילה בפריפריה
מערכת הבריאות בישראל פועלת על בסיס חוק ביטוח בריאות ממלכתי (1994), אשר הסדיר את מעמדן של קופות החולים כאחראים על אספקת שירותי בריאות לכלל אזרחי מדינת ישראל. החוק קובע כי "ביטוח הבריאות הממלכתי לפי חוק זה, יהא מושתת על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית", וכי "שירותי הבריאות הכלולים בסל שירותי הבריאות יינתנו בישראל, לפי שיקול דעת רפואי, באיכות סבירה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגורי המבוטח".
אולם, לאורך השנים התפתחו פערים באספקת שירותי בריאות לתושבי הפריפריה של מדינת ישראל, הבאים לידי ביטוי בפריסת שירותים מצומצמת יותר בפריפריה בהשוואה למרכז ובתוצאי הבריאות הנמדדים במערכת.
ישנן מספר סיבות לפערי הבריאות בין הפריפריה למרכז, וביניהן תשומות נמוכות יותר בפריפריה כגון מספר מיטות אשפוז או כוח אדם רפואי מומחה, תחרות פחותה בין קופות החולים, זמינות נמוכה יותר של שירותי בריאות, שיעור גבוה יותר של אוכלוסייה ממעמד סוציואקונומי נמוך ועוד. ריבוי הסיבות מקשה על מתן פתרונות.
למרות פעולות רבות ומבורכות שנעשו לאורך השנים במטרה לצמצם את הפערים, מרביתן בהובלת משרד הבריאות, הטיפול בנושא לא מספיק והפערים לא מצטמצמים באופן משמעותי.
המלחמה שפרצה ב-7.10 עלולה להחמיר את הפערים בשל הפניית תקציב לצרכים אחרים. בנוסף לכך תיתכן פגיעה בטיפול הרפואי ובהרגלי בריאת של הציבור בפריפריה בשל הפינוי מהבתים והאיום המתמשך. העקה הנפשית עלולה להביא גם להחמרה בתחלואה הגופנית.
תוכנית ההתערבות המוצעת תיבנה לאחר ניתוח הסוגייה לעומק ולמידה של התוכניות הקיימות והשפעתן, כאשר המיקוד יהיה בחיזוק הרפואה בקהילה, העמקת חיבור השלטון המקומי (רשויות מקומיות ואשכולות) לעיסוק הרפואי השוטף והידוק החיבור בין קופות החולים לרשויות המקומיות.
הדרך למימוש תוכנית ההתערבות תהיה מבוססת על חיבור השחקנים השונים ובכלל זה משרדי הממשלה הרלוונטיים, השלטון המקומי (רשויות מקומיות ואשכולות), הנהלות קופות החולים והנהלות המחוזות הרלוונטיים והסגל הרפואי במרחב הפריפרי (רופאים, אחיות ומקצועות אחרים).
תוצרי הפרויקט יהיו בשלושה מישורים: מחקר, גיבוש מדיניות ומהלכים ראשונים ליישום. בין השאר יגובש מסמך המנתח לעומק את הבעיות בפריפריה ואת הדרכים השונות לחיזוק הרפואה בקהילה ותגובש מפת דרכים למעורבות השלטון המקומי בקידום בריאות ורפואה בפריפריה, תוך חיזוק השפה המשותפת בין השלטון המקומי לקופות החולים.
הילה חדד חמלניק, מלגאית בכר לשנת 2024/25
במהלך דרכה המקצועית היחודית של הילה היא שילבה באופן יוצא דופן את יכולותיה ההנדסיות וההבנה העמוקה שלה בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות לצד פיתוח של מדיניות ציבורית, הובלת פרויקטים המייצרים שינוי מהותי במרחב הציבורי – מכיפת ברזל ועד פרויקטים תחבורתיים שונים. מטרתה העיקרית הייתה רתימת הטכנולוגיה כאמצעי לקידום המרחב הציבורי וכן קידומו של המשק הישראלי באמצעותה.
במסגרת תפקידה כמנכ״לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה הובילה הילה החלטת ממשלה נרחבת לטובת הרחבת חלקו של ענף ההיי טק במשק הישראלי וצמיחתו לכדי 15% מכלל המועסקים במשק, זאת תוך צמצום פערים משמעותיים וניצול כח האדם האיכותי הקיים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של מדינת ישראל. כמו כן, הובילה הילה את גיבוש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית של מדינת ישראל תוך פיתוח שלושה מרכיבים מרכזיים בתוכה: פרוייקטים לאומיים להטמעת בינה מלאכותית בשירות הציבורי הרחב, פיתוח תשתיות המאפשרות את התעצמות תעשיית ההיי-טק בתחום זה, ורגולציה ואתיקה המאפשרת חדשנות מחד, אך ממפה את הסיכונים ומסייעת לרגולטורים השונים ביצירת מרחב מאפשר מאידך.
שילוב של גורמים אלו הוביל את הילה להגיש את מועמדותה לקבלת מלגת בכר, על מנת להוביל הטמעה נרחבת של בינה מלאכותית במערכת החינוך, הן כמקפצה למשק הישראלי והן ככלי מרכזי לצמצום פערים ולכל הפחות מניעת התרחבותם עקב הטמעה מקומית.
נושא המלגה - היערכות מערכת החינוך להשפעת הבינה המלאכותית
בינה מלאכותית הינה טכנולוגיה משבשת היוצאת צורך בהתאמת מיומנויות העובדים והתלמידים לעולם חדש שבו מכונות יבצעו מגוון רחב של משימות באופן אוטומטי כך שעובדים יצטרכו לפתח מיומנויות חדשות שיאפשרו להם לעבוד לצד מכונות ולנצל את יכולותיהן.
על מנת לאפשר לכל אדם להשתלב בעולם זה נדרש לאפשר לו נגישות ללימוד של מיומנויות מהותיות כוללות חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, יצירתיות, תקשורת בינאישית ועבודה בצוות ועל כן נדרשת פדגוגיה והכשרה נרחבת של מורים כך שיוכלו ללמד את המיומנויות החדשות הללו באופן נרחב, ממש כפי שנדרש ללמד קרוא וכתוב.
מערכת החינוך הישראלית היא מערכת מורכבת ורב-גונית, המורכבת ממגוון רחב של גורמים בעלי אינטרסים שונים: משרד החינוך, רשויות מקומיות, בתי ספר, מורים, הורים ותלמידים. כל אחד מגורמים אלו נושא עמו צרכים, חששות ומטרות שונות. היותה של מערכת החינוך כזו עלול להוביל למצב של הטמעה חלקית ומקומית של יכולת אלו מה שיוביל להתרחבות בקצב מהיר במיוחד של פערים הקיימים בה כבר כיום.
הטמעה נכונה של הבינה המלאכותית והמיומנויות הנגזרות ממנה, לצד ערכים ואתיקה מותאמים תחזק את ההון האנושי והכלכלה ותייצר מוכנות גבוהה יותר כך שכל בוגריה יהיו מוכנים לשוק העבודה העתידי ויוכלו לתרום תרומה משמעותית לחברה בישראל בדגש על הפריפריה הגיאוגרפית חברתית.
במהלך שנת המלגה תגובש רפורמה תוך הסתכלות רחבה ומקיפה של מערכת החינוך הישראלית להטמעה של בינה מלאכותית כמיומנות בסיסית נדרשת, תונח התשתית המאפשרת כולל קידום קוד אתי לשימוש בבינה מלאכותית במערכת החינוך וזאת תוך הישענות על מעורבותן הרבה של הרשויות המקומיות במערכת החינוך והכשרת סוכני שינוי מערכתיים כגון מנהלי בתי הספר.
- מרדכי כהן – מלגאי בכר לשנת 2022/23
נושא המלגה
מלגאי בכר
ביוגרפיה
ביזור סמכויות לרשויות המקומיות –
בהמשך לדו"ח כהן – בכר אשר הציג המלצות לרפורמה לקידום אזוריות וביזור סמכויות מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי והאזורי בהובלת משרד הפנים ובשיתוף ג'וינט אלכא (נובמבר 2020) התקבלה החלטת ממשלה 675 לביזור סמכויות מהשלטון המרכזי למקומי ומימושה החל במסגרת הממשלה ה-36.
בעקבות ההחלטה נוצרה הזדמנות משמעותית להשפיע על כיוון הביזוריות מחד ומאידך לשקף אתגרים וסכנות תוך למידה מניסיונן של מדינות אחרות. ביזור סמכויות הוא מהלך מערכתי רחב המשפיע על האזרח בישראל בחיי היום יום ומכאן חשיבותו הרבה. ועדת ההיגוי הסכימה כי ביזור הסמכויות והעצמת השלטון המקומי הוא משמעותי לאופן תפקודן של הממשלה והרשויות המקומיות וכי יש חשיבות גדולה לקדמו לכדי מימוש.
במהלך שנת המלגה, מרדכי קידם את התחום יחד עם הצוות של ג'וינט אלכא ב-3 זירות עשייה מרכזיות: עיצוב מדיניות, מחקר ופיתוח ידע, מפגש עם סוכני שינוי והטמעת השפה. בכל אחת מהזירות, ננקטו מספר ערוצי פעולה וחלק מהתהליכים טרם הסתיימו.
בזירת עיצוב המדיניות נכתבה מפת דרכים לביזור מיטבי עבור משרדי הממשלה ובוצע ייעוץ וליווי משרדי ממשלה לקידום ביזור. מהלך פיילוט של ביזור מעמיק בוצע עם משרד הרווחה. בזירה המחקרית נכתב "מסמך הביזור" (מחקר מעמיק בתחום), נערכו מפגשים עם מומחים והחל שיתוף פעולה עם ה-OECD. בזירת השפה וסוכני השינוי, מרדכי העביר הרצאות בנושא לצוערים ולעובדי משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וחברה אזרחית, ופותחו סדנאות למידה והתנסות בנושא, בין היתר עם המדרשה הלאומית.
עם סיום שנת המלגה, העשייה של מרדכי ואלכא בתחום ממשיכה למיצוי מירבי של המהלך.
"שינויים חברתיים-מערכתיים לא מתבצעים באבחת חרב ולא בפזיזות, ולשם כך נדרשים אנשי חזון הפועלים מתוך שליחות ציבורית, עיקשות תוך גיוס שותפים ובני ברית לדרך. כמלגאי הראשון של מלגת בכר, אני מרשה לעצמי לומר שמלגת בכר מאפשרת סביבת עבודה ופיתוח מחשבתי ברוח הזאת, ברוחו של יוסי בכר". מרדכי כהן
לאורך כל דרכו המקצועית והציבורית פעל מרדכי כהן לאורו של חזון חברתי-כלכלי מגובש. מטרתו המרכזית הייתה ועודנה לבסס ממלכתיות ישראלית, לצמצם פערים בין קבוצות בחברה הישראלית, לחזק את הדמוקרטיה ואת המובּיליות החברתית ולשפר את תפקודן של המערכות הציבוריות לטובת האזרח. במסגרת תפקידו כמנכ"ל משרד הפנים, הוא מונה ליו"ר צוות מומחים לקידום רפורמת האזוריות וביזור סמכויות לשלטון המקומי. ד"ר יוסי בכר ז"ל כיהן בצוות הזה במסגרת תפקידו כיו"ר הוועדה המייעצת בג'וינט-אלכא.
כהמשך לדרך זו, מרדכי הגיש את מועמדותו להיות המלגאי-עמית הראשון במלגת בכר, ולאחר תהליך מיונים מורכב, בחרה בו ועדת ההיגוי על מנת לקדם שינוי מערכתי ולהגשים את חזונו בנוגע לביזור סמכויות הרשויות המקומיות במדינה ובכך לשפר את איכות חייהם של כל תושביה. מרדכי השלים את עבודתו כמלגאי בחודש מאי 2023, לאחר שנה מרובת עשייה.
במהלך שנת המלגה פעל מרדכי לקידום ביזור הסמכויות לרשויות המקומיות יחד עם הצוות של ג'וינט אלכא במגוון תחומים. עם סיום השנה, הונחו תוצרים מעמיקים ונוצרו כמה פריצות דרך בתחום. בנוסף, הוא הוביל את שני סיורי "האוטובוס של יוסי" שיצאו בשנה זו, האחד לנגב למפגש עם החברה הבדואית בנגב והשני ליקנעם ומגדל העמק – לבחינת תעשייה חדשנית בפריפריה והקשר שלה לשלטון המקומי.
מרדכי כהן סיים את שנת המלגה, אך שיתוף הפעולה והקשר העמוק שנוצרו בינו לבין ג'וינט אלכא ומשפחת בכר עוד ימשיכו לייצר שינויים מערכתיים בישראל.
מרדכי כהן נולד והתחנך בצעירותו בחצור הגלילית, כולל לימודים בחטיבת הביניים בישיבה תיכונית קרית חינוך חצור מיסודה של תנועת תמ"י. את לימודי התיכון למד בפנימיית בזק בירושלים ובסיום לימודיו התגייס לחטיבת הנח"ל במסגרת גרעין ושימש כחובש קרבי. מרדכי השלים את לימודי התואר הראשון והשני באוניברסיטה העברית בחוג למדעי המדינה וכן תואר שני נוסף במינהל עסקים מאוניברסיטת מנצ'סטר.
פעילותו החברתית החלה במסגרת התכנית לפעילי ציבור באוניברסיטה העברית וכן בפעילות תא הסטודנטים צ"ח ( צדק חברתי) שהוקם מחדש בשנת 1995. במקביל ללימודיו השתלב מרדכי בצוות ההדרכה במעון מסיל"ה – מוסד סגור לנערות בסיכון.
בשנת 1999 החל את לימודיו במכון מנדל למנהיגות בירושלים. עם סיום לימודיו במכון ולאחר שהעמיק במודלים לביזור סמכויות ויצירת מנהלות חינוך אזוריות בישראל ובעולם הצטרף למיזם "טיפול נקודתי", שנוהל במשרד רוה"מ. מיזם זה התמקד בגיבוש ויישום תכניות אב מקיפות לכמה רשויות מקומיות בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. מרדכי ריכז את פעילות המיזם ברשויות המקומיות בצפון.
זמן קצר לאחר מכן הצטרף מרדכי לקרן רש"י, ובמשך תשע שנים היה מנהל אזור הצפון ולאחר מכן סמנכ"ל הקרן. במסגרת תפקידו הוביל מערך נרחב של מענים ופתרונות לרשויות מקומיות בצפון, ובמיוחד לאחר המשבר שפקד אותן בעקבות מלחמת לבנון השנייה ואשר נבע מתת-תפקוד חמור שלהן ושל גופי ממשלה שונים. מרדכי הוביל את התכנית לחיזוק הצפון בשותפות הממשלה והמגזר השלישי, שבמסגרתה הוקמו מרכזים לנוער, מרכזי גיל רך, בתים חמים לנערות בסיכו ונבנו קמפוס תל חי החדש, קמפוס מרום גליל, ספריות במכללת עמק הירדן ובמכללת תל חי. יושמו גם תוכניות לייעול ולשיפור הניהול ברשויות המקומיות בעיתות שגרה ובזמן חירום, הוענקו מלגות לסטודנטים ופותחו מרכזי מעבדות מחקר לתלמידים. ב-2012, בתום תפקידיו בקרן רש"י החל את תפקידו כמנהל מינהל השלטון המקומי במשרד הפנים.
במסגרת תפקידו בקרן רש"י הוביל מרדכי שורה של מהלכים פורצי דרך, ובהם ביסוס והרחבת עתודה ניהולית לשלטון המקומי – צוערים לשלטון המקומי, הקמת מערך האשכולות האזוריים בשותפות עם ג'וינט אלכא, מעבר מרגולציה אחידה לרגולציה דיפרנציאלית כולל תוכניות לפיתוח כלכלי ולהשבחת הון אנושי קיים ברשויות המקומיות.
לאחר שהתמנה למנכ"ל משרד הפנים ב-2017 השלים מרדכי שינוי ארגוני כולל במשרד, שבעקבותיו הוביל משרד הפנים את רפורמת הוועדות הגיאוגרפיות, המשיך את ביסוס האשכולות, הנהיג מעבר מתוכניות הבראה להמראה כלכלית, צמצם את מספר הרשויות המקומיות הפועלות תחת ועדה ממונה, והגדיל משמעותית את תקציב משרד הפנים לטובת רשויות מוחלשות ועוד.
במקביל לתפקידו שימש מרדכי ב-2020 וב-2021 יו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה ויו"ר הוועדה לתשתיות לאומיות. גם בתפקידיו אלה חתר לאיזון מוקפד בין שמירה על משאבי הטבע לבין הצורך בפיתוח תשתיות בדגש על ראייה אזורית וצמצום הפערים בין הפריפריה למרכז.
מרדכי מונה ליו"ר צוות מומחים לקידום רפורמת האזוריות וביזור סמכויות לשלטון המקומי. בין החברים בצוות היו ד"ר יוסי בכר ז"ל, אשר כיהן בצוות במסגרת תפקידו כיו"ר הוועדה המייעצת בג'וינט-אלכא, ומומחים נוספים מתחומי האקדמיה, משפט וכלכלה.
חומרים מקצועיים & מן העיתונות
האוטובוס של יוסי
במהלך יצירתי וייחודי, יזם ד"ר יוסי בכר את סיורי ״האוטובוס של יוסי״. מעת לעת נהג להזמין אנשי עסקים מובילים, נושאי תפקידים ציבוריים וחברים, להצטרף אליו לסיור בערים ברחבי הארץ כדי לחשוף אותם למציאות החיים בפריפריה החברתית.
יוסי נהג לומר למוזמניו: "אני לא מאמין שאנשים כמוך וכמוני שנולדו בארץ, מעולם לא בקרו בשדרות, בירוחם ואפילו בעכו".
ביוזמה משותפת של הנהלת ג'וינט-אלכא ומשפחת בכר, הוחלט להנציח ולהמשיך את פועלו החשוב, להקים את מלגת העמית ע"ש יוסי בכר ולהחיות במסגרתה את המפגשים הייחודיים של ״האוטובוס של יוסי״. הנוסעים והנוסעות באוטובוס יוכלו לקחת חלק משמעותי בקידום יוזמות אלו ולסייע להצלחותיהן.ם של המלגאים והמלגאיות, זאת באמצעות יכולותיהם.ן המקצועיות, האישיות והכלכליות של הנוסעים.ות ובהתאם לרצונם.ן.
״האוטובוס של יוסי״ יקיים פעילות שוטפת לאורך השנה כמעטפת תומכת עבור המלגאי.ת. במהלך השנים יגדל המועדון ויוסיף הון אנושי לשורותיו על מנת להצליח באתגרים המשמעותיים שעומדים לפתחנו.
״אני באמת מאמין שפעילות חברתית היא חלק מהחובה והזכות שלנו בפעילות העסקית הרגילה שלנו״
- סיור 1 – החברה הבדואית בנגב
- סיור 2 – עולם ההייטק והתעשייה החדשנית בצפון
- סיור 3 – אתגרי השיקום באזור עוטף ישראל
באוקטובר 2022 יצא הסיור הראשון של ה"אוטובוס של יוסי". מעל 30 מעמיתי המלגה, בכירי קהילת המגזר העסקי בארץ ובכירי המגזר הציבורי, יחד עם נציגי המשפחה, הג'וינט והמלגה, יצאו לסיור הכרות עם החברה הבדואית בנגב, במסגרתו נחשפו המשתתפים לסוגיות מפתח ואתגרים שעל הפרק: בעיית הקרקעות וניסיונות ההסדרה לאורך ההיסטוריה, מאבק בין דורי בתוך החברה, נושא הפשיעה והמקורות לה, יחס לנשים ופוליגמיה, מנהיגות חדשה ופורצת דרך וכן את הממשק המורכב בין הקהילה הבדואית, הרשויות המקומיות והממשלה.
.
יצירת קשר
